היא גרה ממול, ראיתי אותה פעם נושאת על עצמה שק אפור גדול. יכול להיות שאיש לא מסייע לה בקניות למרות מצבה הבריאותי המעורער. יכול להיות שאף אחד חוץ ממני לא ראה אותה. רציתי להושיט לה יד ולעזור, אבל פחדתי להידבק ב מחלות מין שהיא נושאת. אני יודע, זה נשמע נורא, אבל לפחות אני אומר את האמת. כמה פעמים יצא לכם לפגוש חולה איידס במצב סופני? ריחמתי עליה, זה ודאי, אבל לא ידעתי אם היא תיפגע רק מההצעה, כי זה יכול להישמע מעליב. אין לה קרובי משפחה או מבקרים. השמועות על מחלתה הקשה עברו בישוב כמו אש בשדה קוצים. עד אז היו לה חברים, והיא הייתה מוקפת שכנים עוזרים, דמות מוכרת במקום, אולי אפילו דור רביעי, אם איני טועה, ממש חלוצי הישוב. כולם נעלמו אחרי שהבשורה האיומה הכתה בה. אני חושב שלא העזנו להביט בעיניה מאז. ועכשיו, עכשיו היא נראית כמו נושאת שק של חבטות והשפלות.
איש אינו יודע מניין נדבקה בנגיף הנורא. מהמעט שקראתי וידעתי על מחלות מין למדתי שכמעט כל מחלת מין נרכשת כתוצאה מחילוף של הפרשות הגוף ובזמן קיום יחסי מין שאינם מוגנים על ידי קונדום.
מצאתי גם שיש קשר בין ריבוי פרטנרים ביחסי מין, לבין הסיכוי להידבקות באיידס, אבל אני יכול להגיד בוודאות שהיא מעולם לא נחשבה לאחת המתהוללות הפרועות של השכונה, ואני מביט ועוקב אחריה מזה כמה שנים.
טיעון זה הוא שהעלה בי הרבה תהיות אם זה יכול לקרות גם לי. החלטתי לגלוש ברשת ולברר עוד על הנושא, באחד המאמרים הסתבר לי כי קיים טיפול המסייע להארכת חיי חולי האיידס וישנן הרבה מאוד מרפאות פרטיות, המבקשות לעזור בצורה אנונימית, אך מקצועית.
באותו ערב ניגשתי בפעם הראשונה לביתה. ביקשתי לשוחח איתה על המחלה והיא פתחה בפניי את ליבה והאירה את עיני. לא נדבקים במחלות מין באמצעות הושטת יד לעזרה, גם לא כאוזן קשבת.
